"ברית אברהם" באפריקה? עליית השפעתה של איחוד האמירויות ביבשת והשלכות לישראל
מאת ד"ר אשר לובוצקי, אוניברסיטת יוסטון והמכון ליחסי ישראל-אפריקה
איחוד האמירויות מתבססת כאחת מהשחקנים הבינלאומיים העולים באפריקה. מוקד הפעילות האמירותי הוא במזרח אפריקה, בדגש על מדינות וערי נמל הסמוכות לים האדום ולאוקיאנוס ההודי, אך באחרונה המדינה מרחיבה את עניינה גם לחלקים אחרים של היבשת.
בעשור האחרון, המדינה השקיעה כמאה מיליארדי דולרים באפריקה (פי 4-3 מההשקעות הסעודיות ביבשת). בשנים האחרונות השקעותיה הישירות ביבשת היו מהגבוהות בעולם, חברות אמירותיות שולטות בכמחצית מנמלי היבשת, נפח המסחר בין האמירויות ליבשת עקף את זה שבין אפריקה לארה"ב, ועשרות אלפי חברות אפריקאיות התמקמו בדובאי. סדרי הגודל של ההשקעות האמירותיות הביאו חוקרים לסמן את האמירויות כשחקן הבינ"ל המרכזי שיכול להתחרות בהשפעה הכלכלית הסינית במזרח ובמערב אפריקה.
לפעלתנות האמירותית באפריקה יש היגיון כלכלי אסטרטגי מובהק. האמירויות מזהה ביבשת הזדמנויות להתמודדות עם אתגריה הכלכליים המרכזיים. השקעותיה ברחבי היבשת במכרות ובמשאבי טבע – כמו גם בפרויקטים הקשורים לאנרגיה מתחדשת – מהווים לבנה משמעותית מהשאיפה האמירותית להשגת גיוון כלכלי והפחתת התלות בשוק הנפט. במקביל, השקעות חקלאיות רחבות באפריקה מסייעות לספק רשת ביטחון תזונתי למדינה המדברית הנדרשת לייבא את מרבית צריכת מזונה.
אולם מאז פרוץ המלחמה של הקואליציה המפרצית בתימן נגד החות'ים (2015) והגברת המעורבות האמירותית במרחב הים האדום, אבו דאבי גם רואה חשיבות ביטחונית עליונה לנעשה במזרח אפריקה. כך, איחוד האמירויות רואה במזרח אפריקה "חצר אחורית" המשפיעה על המצב בחצי האי ערב, ומעוניינת לחסום השפעה איראנית או אסלאמיסטית באזור.
במסגרת זאת, איחוד האמירויות מקדמת מדיניות אקטיבית לתמיכה ביטחונית בבעלות ברית אפריקאיות (באימונים, הסכמים צבאיים, חימוש והפעלתו, ותמיכה כלכלית-ביטחונית אחרת) ואף, במקרים מסויימים, מציבה כוחות בהיקף מוגבל למשימות ספציפיות במרחב. בתוך כך, אבו-דאבי חתמה על מזכרי הבנות ביטחוניים אסטרטגיים למלחמה בטרור עם שמונה ממשלות אפריקאיות ממזרח אפריקה והסאהל.
במוקד הפעילות הביטחונית האמירותית במזרח אפריקה:
- מעורבות במרחב הסומלי- לאבו-דאבי יחסים קרובים עם סומלילנד, מדינה עצמאית דה-פקטו שאינה מוכרת ע"י הקהילה הבינלאומית, ואחיזה משמעותית בנמל האסטרטגי בבירתה ברברה (Berbera). בנוסף, איחוד האמירויות העניקה סיוע ביטחוני לממשלת סומליה במלחמתה בארגון האסלאמיסטי א-שבאב (ואף תקפה בעצמה במדינה באמצעות כטב"מ בקיץ 2023), הגם שנראה שיחסיה עם ממשלת מוגדישו עלו על שרטון באחרונה. האמירויות מקיימות קשרים ביטחוניים הדוקים גם עם הממשלה ברפובליקת פונטלנד (מדינה במיקום אסטרטגי שרשמית תחת שלטון מוגדישו, אף בפועל בעלת אוטונומיה נרחבת), ועושה שימוש צבאי בנמל ושדה התעופה בעיר בוסאסו (Bosaso).
- קשרים ביטחוניים עם אריתריאה ואתיופיה - איחוד האמירויות סייעה לממשלת אתיופיה במלחמת תיגראי (2020-22) וחתמה עמה על מזכר למלחמה בטרור. איחוד האמירויות גם הציבה כוחות בעיר הנמל אסאב (Assab) באריתריאה.
- מעורבות במלחמת האזרחים בסודאן – דיווחים רבים מצביעים על סיוע אמירותי רחב ל"כוחות ההתערבות המהירה" (RSF) המונהגים על ידי הגנרל מחמד חמדאן דגלו (המכונה חמידתי), הנלחמים בצבא סודאן (SAF) בפיקודו של הגנרל עבד אלפתאח אלברהאן. דגלו בעל קשרים אישיים וכלכליים ענפים לאיחוד אמירויות, שע"פ מספר אינדיקציות מסייעת בחימושו, גם דרך שדות תעופה במזרח צ'אד.
- שיתוף פעולה ביטחוני גובר עם צ'אד, אוגנדה, קניה, טנזניה, מוזמביק, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומדינות נוספות במערב ומרכז אפריקה.
צילום ע"י רויטרס. צבא איחוד האמירויות נושא את ארונם של שלושה חייליו שנהרגו בפיגוע טרור בסומליה במסגרת משימת הכשרה ואימונים, פברואר 2024
מעורבות איחוד האמירויות במרחב אפקטיבית בפגיעה באינטרסים איראניים וג'אהדיסטיים ביבשת, אך גם יוצרת חיכוכים עם מדינות ערביות אחרות. בסוגייה הסודאנית, לדוגמא, ניכר שסעודיה ומצרים נוטות לתמיכה בצבא סודאן (שנתמך בחודשים האחרונים גם על ידי איראן), והקשרים ההדוקים בין אבו-דאבי לסומלילנד הבדלנית יוצרים רוגז ותחושת יריבות בסומליה ובמידה מסוימת גם בקרב בעלות בריתה, ביניהן סעודיה ומצרים, אשר מדגישות את תמיכתה המוחלטת בשלמותה הטריטוריאלית של סומליה.
ישראל ואיחוד האמירויות חולקות אינטרסים דומים במזרח אפריקה. המאבק בחות'ים ובהשפעה האיראנית הגוברת באפריקה הוא יעד משותף ומרכזי לשתי המדינות, וכך גם המאבק בטרור האסלאמיסטי הסוני. האוריינטציה הפרו-אמריקאית הבסיסית של שתי המדינות גם מחזקת את כר שיתוף הפעולה האפשרי במציאות הנוכחית שבה הכוח האמריקאי ביבשת נשחק.
הרצון לשדרג את הסכמי אברהם ל"ברית אברהם" שתכלול היבטים אקטיביסטיים יותר נגד איראן גם יכול למצוא ביטוי אפקטיבי בשיתוף פעולה ישראלי-אמירותי במזרח אפריקה.
הן לישראל, הן לאמירויות והן לארה"ב יש מה להרוויח משיתוף פעולה ישראלי-אמירותי באפריקה. בכוחה של ישראל לחזק ולהעצים את הסיוע בתחומי המלחמה בטרור ובהברחות האיראניות, ואילו איחוד האמירויות יכולה לפתוח לישראל דלתות למדינות וקבוצות שישראל נעדרת גישה או יחסים עמוקים עמן, במיוחד באזור קרן אפריקה, הקריטי ללחימה בחות'ים. הדבר נכון גם בהקשר הכלכלי: השקעות אמירותיות יכולות לחבור למומחיות ישראלית ולהעצים את ההשפעה של שתי המדינות ביבשת. בראייה אמריקאית, פעילות אמירותית-ישראלית משותפת יכולה לכסות חלק מהוואקום שנוצר מירידת קרנה של ארה"ב ביבשת, ועדיפה כמובן על המגמה העכשווית של התרחבות סינית ורוסית באפריקה.
עם זאת, יש לבחון היטב כל הזדמנות לשיתוף פעולה אמירותי-ישראלי לגופה. במרחב הסודאני, לדוגמא, ישראל נדרשת לזהירות מיוחדת. מצד אחד, האפשרות הריאלית שאיראן תרחיב את השפעתה על צבא סודאן (הנלחם בבעלי בריתה של איחוד האמירויות) מדאיגה ומסוכנת. אולם מעורבות אקטיבית ובחירת צדדים במלחמת אזרחים רוויה מדם זו גם טומנת סיכונים רבים, ביניהם ביקורת בינלאומית וכניסה לקלחת של יריבויות בין מדינות המפרץ עצמן.